<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב יצחק בר אבדימי</h1>
<h2>דף מ:</h2>
רב יצחק בר אבדימי. אף תלמידו של שמואל היה. גרסינן בפרק מי שמת [ב"ב קמ"ז ע"א] מניין לצוואת שכיב מרע רב יצחק בר אבדימי משמיה דשמואל אמר צו לביתך דחזקיה בצוואה בעלמא שהיה בימי רבי, כגירסת ספרים זקנים. גרסינן בפרק כירה בגמרא מעשה שעשו אנשי טבריא, אמר רב יצחק בר אבדימי פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי ואמר לי טול בכלי שני ותן. ויש ספרים [דגרסי אמר] רב יצחק בר אבדימי משום רבינו פעם אחת וכו'. ואע"ג דקאמר "רבינו" דהכא משמע דהוא רב, דקא מסיק נכנסתי אחר רבי. אפילו הכי גרסינן ביבמות פרק החולץ [מ"ד ע"ב] אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הכל מודים בגוי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. ומסקינן מאן הכל מודים רבי. אע"ג דאמר רבי אין דברים הללו אמורים אלא לרבי עקיבא שהיה עושה חלוצה כערוה, וליה לא סבירא ליה, בגוי ועבד מודה. דאמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר. ורב יוסף נמי הכי מסיק דהאי "רבינו" רבי [הוא]. ורבין פליג ואמר דרב דימי לית ליה. דהא רבי נתן ורבי יהודה הנשיא מורו בה להתירא. ומסקינן נמי ואף רב מורה בה להתירא מדקאמר "ואף רב" ש"מ דהאי "רבינו" היינו רב ולא רבינו הקדוש. ואיתא נמי בס"פ אלמנה לכהן גדול [יבמות ע' ע"א]. וגרסינן נמי בפרק אע"פ בתחילתו [כתובות נ"ו ע"א] אמר רב יצחק בר אבדימי משום [רבינו הלכה] כרבי אלעזר בן עזריה. ולעיל מהא בתחילת הגמרא [נ"ה ע"א] רב ורבי נתן חד אמר הלכה כרבי אלעזר בן עזריה וחד אמר אין הלכה [כראב"ע]. תסתיים דרבי נתן אמר דהלכה כראב"ע. ומדלא מסיק תסתיים דרב דאמר כראב"ע הא דאמר רב יצחק בר אבדימי, ש"מ דהאי "רבינו" אינו רב אלא רבינו הקדוש. אבל ירושלמי דכירה [שבת פ"ג ה"ג] רבי יצחק [רבה] וכו' אמר ליה מהו מיתן צלוחית גו עגלתה. פירוש עוגל של מים. אמר ליה הב גו סטלה. פירוש כמו אסקוטלה [כלים פ"ל מ"א], קערה. והיא נעשית כלי שני. נמצא שהירושלמי קורא רב יצחק בר אבדימי "רבי יצחק רבה". כמו רבי חייא רבה ורבי חנינא רבה ורבי אושעיא רבה. וגם יתכן שתלמידו של רבינו הקדוש היה, ואין לתמוה אם בימי רבי היה היאך נקרא "רב" ולא "רבי". שמא מבבל היה. כמו רב הינא רבה ריש גלותא שנקרא כמו כן "רב" ולא "רבי", ובימי רבי היה. ולפי גירסא זו ההיא דהמוכר את הספינה הלכה המוכר יין ושמן לחבירו [ב"ב פ"ז ע"א], דגרסינן כי סליק רבי אלעזר אשכחיה לזעירי אמר ליה איכו תנא דאתנייה לרב [מדות] אחויוה לרב יצחק בר אבדימי. וכן ההיא דכל הבשר [חולין ק"י ע"א] דאמר ליה רבי אלעזר לזעירי איכו תנא דאתנייה רב כחל ואחויוה לרב יצחק בר (אבא) [אבדימי]. וכן פירש רש"י. אבל רבינו שמואל פירש איכו תנא דאתנייה רב מדות. שרב שנה לו לפי שרב יצחק בר (אבא) [אבדימי] תלמידו של רב היה כדבעינן למיכתב לקמן בע"ה.
